א <strong><big>הלכה:</big></strong> הָאוֹמֵר. זֶה בְנִי. נֶאֱמָן כול׳. אִם הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁהוּא בְנוֹ וּבִשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר. אֵינוֹ בְנִי. וְשֶׁאֵינוֹ בְנוֹ אָמַר. בְּנִי. נֶאֱמָן. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַמּוֹכֵס וְאָמַר. בְּנִי הוּא. וְחָזַר וְאָמַר. עַבְדִּי הוּא. נֶאֱמָן. עַבְדִּי הוּא. וְחָזַר וְאָמַר. בְּנִי הוּא. אֵינוֹ נֶאֱמָן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּגוֹן אִילֵּין נַפַּתָּאֵי דִמְשַׁעְבְּדִין בִּבְנֵיהוֹן יָתִיר.